הסיפור של משה

החלטתי לעשות זאת, כשאני נמצא  בשנה השלישית לעשור השמיני לחיי (קצת באיחור, לדעתי) ולאחר שחוויתי כמה אירועים הקשורים למצב-בריאותי. האמת היא, שניסיתי בעבר להתחיל לכתוב, אבל, צורת-הכתיבה לא מצאה חן בעיני, התייאשתי ועזבתי את הנושא, אך הפעם החלטתי שהתוכן חשוב יותר וצריך להתפשר על צורת הכתיבה. (המרצה בקורס לכתיבה אקדמית, ב"מכינה "סברה, שניחנתי בכישרון לביטוי  -בכתב, דבר, שהתברר כלא מדויק) בחרתי בכותרת הנ"ל,  מאחר ואת השם  נשאתי מיום היוולדי ועד כחודש שמלאו לי שמונה-עשרי, כאשר בין הגילאים 14-18,עברתי תקופה מטלטלת (חיובית ושלילית,  לסירוגין,) אשר הטביעה חותם עמוק בחיי הבוגרים.  התוספת "ז'ק, היא לזכרו של ה"שנסונר" הבלגי המפורסם ז'ק ברייל, שאת שיריו הערצתי. חשוב לי להשאיר לדורות הבאים, את קורות-חיי, קורותיו של ילד שנולד להורים ניצולי-שואה  ,המשך בהגירה  מארץ-מולדתו,  למדינת-ישראל ("פלסטינה " בפינו),מגורים בעיירת עפולה, בשכונה המאוכלסת בעולים -חדשים , מרומניה ,פולין ,מרוקו , אלג'יריה, דרך חינוך במוסד של "עליית -הנוער, שבקיבוץ  לוחמי-הגטאות, לימוד מקצוע-תעופה ב"בית הספר הטכני  של "חייל-האוויר " ששכן ב"מפרץ חיפה, "ושרות-חובה" וקבע (ארבע שנים)בצה"ל. אלה תחנות שכאמור ,טלטלו והשפיעו רבות על מהלך חיי.