
סבא וסבתא רבה
סבא וסבתא רבה באמצע המאה ה-19, עשה יהודי בשנות השלושים
תפריט
אולי, זאת לא תהיה ביוגרפיה אלא רצף של ספורים ואירועים אותם חוויתי ושלדעתי, מלאו את תוכן כשאני נמצא על סף העשור השמיני לחיי, ולאחר שקיבלתי "אזהרה" ,הקשורה למצבי הבריאותי החלטתי לקחת ברצינות את עניין הכתיבה.
האמת היא, שניסיתי בעבר להתחיל לכתוב. אבל צורת-הכתיבה לא מצאה חן בעיני, התייאשתי ועזבתי את הנושא. אך הפעם החלטתי שהתוכן חשוב יותר וצריך להתפשר על צורת הכתיבה.
בחרתי בכותרת הנ"ל מאחר ואת השם נשאתי מיום היוולדי ועד כחודש שמלאו לי שמונה-עשרה, כאשר בין הגילאים 14-18 עברתי תקופה מטלטלת (חיובית ושלילית, לסירוגין) אשר הטביעה חותם עמוק בחיי הבוגרים. התוספת "ז'ק", היא לזכרו של ה"שנסונר" הבלגי המפורסם ז'ק ברייל, שאת שיריו הערצתי.
חשוב לי להשאיר לדורות הבאים את קורות-חיי, קורותיו של ילד שנולד להורים ניצולי-שואה, המשך בהגירה מארץ-מולדתו, למדינת-ישראל ("פלסטינה" בפינו), מגורים בעיירת עפולה בשכונה המאוכלסת בעולים -חדשים מרומניה, פולין, מרוקו, אלג'יריה, דרך חינוך במוסד של "עליית -הנוער" שבקיבוץ לוחמי-הגטאות, לימוד מקצוע-תעופה ב"בית הספר הטכני של חייל-האוויר" ששכן במפרץ חיפה, "ושרות-חובה" וקבע (ארבע שנים) בצה"ל. אלה תחנות שכאמור טלטלו והשפיעו רבות על מהלך חיי.
סבא וסבתא רבה באמצע המאה ה-19, עשה יהודי בשנות השלושים
אבא לא זכיתי ,כאמור, להכיר את סבי (אני קרוי על
אמא אמנו ברכה ז"ל, נולדה בשנת 1923 ,לסבי שמיל (שמואל)
פרק א רומניה-דורוחוי: גילאים 0-3 תקופת-הגילאים הנ"ל מתייחסת למגורים הראשונים
פרק ב גילאים 4-10, חלק ראשון אבא חזר ממחנה העבודה
פרק ב:גילאים 4-10 חלק שני ועכשיו קצת רומנטיקה! לסוף השנה
פרק ב: גילאים 4-10 חלק שלישי בעל המאה ובעל הדעה.
פרק ב:גילאים 4-10 חלק רביעי מין. היום אני יכול להודות,
פרק ב:גילאים 4-10 חלק חמישי סיפור-ה"מלמד" רב' חיים וה"הפטרות" ציינתי,
פרק ב: גילאים 4-10 חלק שישי מחסור ומאסר מחסור היינו
פרק ב:גילאים 4-10 חלק שביעי מוות טקסט בגיל 10 חוויתי
פרק ב:גילאים 4-10 חלק שמיני בית הכנסת אני מוצא לנכון
פרק ב:גילאים 4-10 חלק 9 אהבה ראשונה זה היה בכיתה
אולי, זאת לא תהיה ביוגרפיה אלא רצף של ספורים ואירועים אותם חוויתי ושלדעתי, מלאו את תוכן כשאני נמצא על סף העשור השמיני לחיי, ולאחר שקיבלתי "אזהרה" ,הקשורה למצבי הבריאותי החלטתי לקחת ברצינות את עניין הכתיבה.
האמת היא, שניסיתי בעבר להתחיל לכתוב. אבל צורת-הכתיבה לא מצאה חן בעיני, התייאשתי ועזבתי את הנושא. אך הפעם החלטתי שהתוכן חשוב יותר וצריך להתפשר על צורת הכתיבה.
בחרתי בכותרת הנ"ל מאחר ואת השם נשאתי מיום היוולדי ועד כחודש שמלאו לי שמונה-עשרה, כאשר בין הגילאים 14-18 עברתי תקופה מטלטלת (חיובית ושלילית, לסירוגין) אשר הטביעה חותם עמוק בחיי הבוגרים. התוספת "ז'ק", היא לזכרו של ה"שנסונר" הבלגי המפורסם ז'ק ברייל, שאת שיריו הערצתי.
חשוב לי להשאיר לדורות הבאים את קורות-חיי, קורותיו של ילד שנולד להורים ניצולי-שואה, המשך בהגירה מארץ-מולדתו, למדינת-ישראל ("פלסטינה" בפינו), מגורים בעיירת עפולה בשכונה המאוכלסת בעולים -חדשים מרומניה, פולין, מרוקו, אלג'יריה, דרך חינוך במוסד של "עליית -הנוער" שבקיבוץ לוחמי-הגטאות, לימוד מקצוע-תעופה ב"בית הספר הטכני של חייל-האוויר" ששכן במפרץ חיפה, "ושרות-חובה" וקבע (ארבע שנים) בצה"ל. אלה תחנות שכאמור טלטלו והשפיעו רבות על מהלך חיי.
סבא וסבתא רבה באמצע המאה ה-19, עשה יהודי בשנות השלושים של חייו, את דרכו, מעיירתו דורוחוי, שבצפון -מערב רומניה, אל פולין. זאת לרגל עיסוקו כסוחר-סוסים. כאשר ניכנס לפולין, פנה, עייף
אבא לא זכיתי ,כאמור, להכיר את סבי (אני קרוי על שמו). אבי המנוח התייתם מהוריו בהיותו בן 14,השנה בה פרצה מלחמת-העולם השנייה. כיתום משני הוריו, הוגלה ל"טרנסניסטרייה" (מחנה -העבודה הידוע
אמא אמנו ברכה ז"ל, נולדה בשנת 1923 ,לסבי שמיל (שמואל) חכמו וסבתי ליבה(אהובה) כילד שני במשפחה, הבכור, לאון, והאחיות ברנה ,אסתר ,בלימה (שושנה) וינטה (יעל). לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה
פרק א רומניה-דורוחוי: גילאים 0-3 תקופת-הגילאים הנ"ל מתייחסת למגורים הראשונים שלי בבית-סבא שמיל. הסבא היקר והאהוב שלי, הסבא היחיד שלי, ששיכן אותנו בביתו לאור המצב-הכלכלי הקשה ששרר לאחר המלחמה. בית
פרק ב גילאים 4-10, חלק ראשון אבא חזר ממחנה העבודה כשהוא בן שמונה-עשרי, והתלאות שעבר ניכרו בו היטב. עיניים כבויות נטולות שמחת-חיים. ללא משפחה. אחיו הבכור נספה יחד עם משפחתו.
פרק ב:גילאים 4-10 חלק שני ועכשיו קצת רומנטיקה! לסוף השנה הכינה הגננת מסיבת-סיום, כאשר הנושא היה "עונות השנה". נפל בחלקי, יחד עם כמה ילדים אחרים, ללוות בריקוד את "מלכת האביב"
פרק ב: גילאים 4-10 חלק שלישי בעל המאה ובעל הדעה. בילדותי, לא מאד סבלתי מתופעות אנטישמיות מהסיבה הפשוטה, שהרחוב והשכונה כולה היו מאוכלסים במשפחות יהודיות, והחברים שלי היו בין היתר
פרק ב:גילאים 4-10 חלק רביעי מין. היום אני יכול להודות, שהפעם הראשונה שנחשפתי לנושא, היה מפי נער בן שש-עשרי, שהיה שכנו של ישראל (סטרול), בבית הראשון בו התגוררה משפחתו. אין
פרק ב:גילאים 4-10 חלק חמישי סיפור-ה"מלמד" רב' חיים וה"הפטרות" ציינתי, של"חיידר",(תלמוד-תורה) התחלנו ללכת לפני שהלכנו לגן ולבית הספר. וכשהתחלנו ללמוד, למדנו בחיידר בשעות שאחרי הצהריים. החיידר שכן בעליית-הגג של אחד
פרק ב: גילאים 4-10 חלק שישי מחסור ומאסר מחסור היינו משפחה ענייה. גרנו חמש נפשות בחדר, ללא מים זורמים, שירותים מחוץ לבית, ובעת ההיא לא אגזים אם אומר שהיינו בין
פרק ב:גילאים 4-10 חלק שביעי מוות טקסט בגיל 10 חוויתי שתי סיטואציות בהן באתי במגע ישיר עם אנשים מתים, וזאת בגלל סקרנות ילדותית מטופשת ו"נהירה אחרי העדר". אמנם, הייתי עד
פרק ב:גילאים 4-10 חלק שמיני בית הכנסת אני מוצא לנכון לפאר ולרומם את בית התפילה היהודי בגולה. כי בנוסף להיותו בית תפילה, הוא היווה מקום לליכוד חברתי, אולם-שמחות (נערכו בו
פרק ב:גילאים 4-10 חלק 9 אהבה ראשונה זה היה בכיתה ג'. ולמרות שעד כיתה ג למדו הם באותה כיתה, התעורר אותו רגש ילדותי הבלתי נתן להסבר, רגש "אהבה", רק בכתה