אני מוריס חרבג'יו (ז'ק)

  אולי, זאת לא תהיה ביוגרפיה אלא רצף של ספורים ואירועים אותם חוויתי ושלדעתי, מלאו את תוכן כשאני נמצא על סף העשור השמיני לחיי, ולאחר שקיבלתי "אזהרה" ,הקשורה למצבי הבריאותי החלטתי לקחת ברצינות את עניין הכתיבה.

  האמת היא, שניסיתי בעבר להתחיל לכתוב. אבל צורת-הכתיבה לא מצאה חן בעיני, התייאשתי ועזבתי את הנושא. אך הפעם החלטתי שהתוכן חשוב יותר וצריך להתפשר על צורת הכתיבה.

  בחרתי בכותרת הנ"ל מאחר ואת השם נשאתי מיום היוולדי ועד כחודש שמלאו לי שמונה-עשרה, כאשר בין הגילאים 14-18 עברתי תקופה מטלטלת (חיובית ושלילית, לסירוגין) אשר הטביעה חותם עמוק בחיי הבוגרים. התוספת "ז'ק", היא לזכרו של ה"שנסונר" הבלגי המפורסם ז'ק ברייל, שאת שיריו הערצתי.

  חשוב לי להשאיר לדורות הבאים את קורות-חיי, קורותיו של ילד שנולד להורים ניצולי-שואה, המשך בהגירה  מארץ-מולדתו, למדינת-ישראל ("פלסטינה" בפינו), מגורים בעיירת עפולה בשכונה המאוכלסת בעולים -חדשים מרומניה, פולין, מרוקו, אלג'יריה, דרך חינוך במוסד של "עליית -הנוער" שבקיבוץ לוחמי-הגטאות, לימוד מקצוע-תעופה ב"בית הספר הטכני  של חייל-האוויר" ששכן במפרץ חיפה, "ושרות-חובה" וקבע (ארבע שנים) בצה"ל. אלה תחנות שכאמור טלטלו והשפיעו רבות על מהלך חיי.

אבא

אבא לא זכיתי ,כאמור, להכיר את סבי (אני קרוי על

אמא

אמא אמנו ברכה ז"ל, נולדה בשנת 1923 ,לסבי שמיל (שמואל) 

אני מוריס חרבג'יו (ז'ק)

אולי, זאת לא תהיה ביוגרפיה אלא רצף של ספורים ואירועים אותם חוויתי ושלדעתי, מלאו את תוכן כשאני נמצא על סף העשור השמיני לחיי, ולאחר שקיבלתי "אזהרה" ,הקשורה למצבי הבריאותי החלטתי לקחת ברצינות את עניין הכתיבה.

  האמת היא, שניסיתי בעבר להתחיל לכתוב. אבל צורת-הכתיבה לא מצאה חן בעיני, התייאשתי ועזבתי את הנושא. אך הפעם החלטתי שהתוכן חשוב יותר וצריך להתפשר על צורת הכתיבה.

  בחרתי בכותרת הנ"ל מאחר ואת השם נשאתי מיום היוולדי ועד כחודש שמלאו לי שמונה-עשרה, כאשר בין הגילאים 14-18 עברתי תקופה מטלטלת (חיובית ושלילית, לסירוגין) אשר הטביעה חותם עמוק בחיי הבוגרים. התוספת "ז'ק", היא לזכרו של ה"שנסונר" הבלגי המפורסם ז'ק ברייל, שאת שיריו הערצתי.

  חשוב לי להשאיר לדורות הבאים את קורות-חיי, קורותיו של ילד שנולד להורים ניצולי-שואה, המשך בהגירה  מארץ-מולדתו, למדינת-ישראל ("פלסטינה" בפינו), מגורים בעיירת עפולה בשכונה המאוכלסת בעולים -חדשים מרומניה, פולין, מרוקו, אלג'יריה, דרך חינוך במוסד של "עליית -הנוער" שבקיבוץ לוחמי-הגטאות, לימוד מקצוע-תעופה ב"בית הספר הטכני  של חייל-האוויר" ששכן במפרץ חיפה, "ושרות-חובה" וקבע (ארבע שנים) בצה"ל. אלה תחנות שכאמור טלטלו והשפיעו רבות על מהלך חיי.

פרקים

סבא וסבתא רבה

סבא וסבתא רבה באמצע המאה ה-19, עשה יהודי בשנות השלושים של חייו, את דרכו, מעיירתו דורוחוי, שבצפון -מערב רומניה, אל פולין. זאת לרגל עיסוקו כסוחר-סוסים.  כאשר ניכנס לפולין, פנה, עייף

מוזמנים לקרוא

אבא

אבא לא זכיתי ,כאמור, להכיר את סבי (אני קרוי על שמו). אבי המנוח התייתם מהוריו  בהיותו בן 14,השנה בה פרצה מלחמת-העולם השנייה. כיתום משני הוריו, הוגלה ל"טרנסניסטרייה" (מחנה -העבודה הידוע

מוזמנים לקרוא

אמא

אמא אמנו ברכה ז"ל, נולדה בשנת 1923 ,לסבי שמיל (שמואל)  חכמו וסבתי  ליבה(אהובה) כילד שני במשפחה,  הבכור, לאון, והאחיות ברנה ,אסתר ,בלימה (שושנה)  וינטה (יעל). לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה

מוזמנים לקרוא

פרק א רומניה-דורוחוי: גילאים 0-3

פרק א רומניה-דורוחוי: גילאים 0-3 תקופת-הגילאים הנ"ל מתייחסת למגורים הראשונים שלי בבית-סבא שמיל. הסבא היקר והאהוב שלי, הסבא היחיד שלי, ששיכן אותנו בביתו לאור המצב-הכלכלי הקשה ששרר לאחר המלחמה. בית

מוזמנים לקרוא

פרק ב: גילאים 4-10 חלק שלישי

פרק ב: גילאים 4-10 חלק שלישי בעל המאה ובעל הדעה. בילדותי, לא מאד סבלתי מתופעות אנטישמיות מהסיבה הפשוטה, שהרחוב והשכונה כולה היו מאוכלסים במשפחות יהודיות, והחברים שלי היו בין היתר

מוזמנים לקרוא