פרק ב:גילאים 4-10 חלק רביעי

היום אני יכול להודות, שהפעם הראשונה  שנחשפתי לנושא, היה מפי נער בן שש-עשרי, שהיה שכנו של ישראל (סטרול), בבית הראשון בו התגוררה משפחתו. אין לי ספק שהחשיפה, וגם שני אירועים שקרו לי מאוחר יותר, עליהם אספר בהמשך, השפיעו עלי ולא בצורה חיובית. הנה הסיפור: הנער ואימו האלמנה התגוררו בחדר האמצעי של בית, כאשר משפחתו של ישראל התגוררו בחדר האחורי, ובחדר הקדמי התגורר זוג צעיר. שלשת המשפחות יהודיות. הנער, שהפסיק את לימודיו, בכיתה "יוד" נשלח על ידי אימו ללמוד את מקצוע ה"פלצ'ר" (מקביל ל"אח -מעשי") בבית ספר שמחוץ לעיירה. בהיותו נער פשוט ולא חכם במיוחד (זאת הסתבר לי כאשר בגרתי) היה מגיע הביתה לחופשות מבית-הספר, פוגש בנו, ומפליג בסיפוריו, מעשיו, ומעשיהם של אחרים להם היה עד (כמו התפארות על הצצה דרך חלון של חדרו אל הזוג שגרו בחדר הקדמי, מקיימים יחסי-מין, הם לא ראו אותו מציץ כי חדרו היה חשוך וחדרם היה מואר). הנער היה מספר על יחסי מין שקיים עם נערות-כפריות שהיו זקוקות לו במתן עזרה-רפואית, כשאנחנו עומדים פעורי-פה, ולרוב לא מסוגלים להבין את תיאוריו. אך הגרוע מכל הנער לימד אותנו לאונן, ואנחנו בני שבע-שמונה בלבד!                                                                                                      

המצב הכספי המשופר של הוריו של ישראל אפשרו את מעברם לבית של ממש, שכלל שלשה חדרים ומחסן, בו אפסן האב את הבגדים בהם שכר. הייתי בכיתה א' ודי השתעממתי כי שלטתי בחומר לפני שהתחלתי ללמוד. זאת בזכות אבא שלימד אותי לקרוא את העיתון היומי ופעולות חשבון, וגם כנראה בזכות היכולת שלי לקלוט את החומר. ולכן, את רוב הזמן החופשי ביליתי עם ישראל בביתו. מאחר ואימו הקפידה שלפני המשחקים יכין את שיעורי-הבית שלו, הייתי יושב על ידו בעת הכנתם, והייתי מוקסם מהסבלנות הרבה ומהצורה בה נכתבו: כתיבה אחידה, יפה, מספרים יפים וברורים, המחברות היו נקיות ומסודרות. פעמים רבות הגישה האם לבנה ארוחת-צהרים, ומעולם לא הוזמנתי להצטרף.